Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sotah
Daf 38a
כִּכְתָבוֹ וּבַמְּדִינָה בְּכִינּוּיוֹ בַּמְּדִינָה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת יְדֵיהֶן כְּנֶגֶד כִּתְפֵיהֶן וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף כֹּהֵן גָּדוֹל מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם
Traduction
as it is written in the Torah, i.e., the Tetragrammaton, and in the country they use its substitute name of Lordship. In the country, the priests lift their hands so they are aligned with their shoulders during the benediction. And in the Temple they lift them above their heads, except for the High Priest, who does not lift his hands above the frontplate. Since the Tetragrammaton is inscribed on it, it is inappropriate for him to lift his hands above it. Rabbi Yehuda says: Even the High Priest lifts his hands above the frontplate, as it is stated: ''And Aaron lifted up his hands toward the people and blessed them'' (Leviticus 9:22).
Rachi non traduit
ככתבו. ביו''ד ה''י:
בכינויו. באל''ף דל''ת:
כנגד כתפותיהם. מפני שצריך נשיאות כפים כדאמרי' בברייתא בגמרא:
ובמקדש. למעלה מראשיהם מפני שמברכין את העם בשם המפורש ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם:
שאין מגביה למעלה מן הציץ את ידיו. מפני שהשם כתוב עליו:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן כֹּה תְבָרְכוּ בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אַתָּה אוֹמֵר בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּכָל לָשׁוֹן נֶאֱמַר כָּאן כֹּה תְבָרְכוּ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם מָה לְהַלָּן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ אַף כָּאן בִּלְשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ
Traduction
GEMARA: The Sages taught: The mitzva given to the priests: ''So you shall bless the children of Israel'' (Numbers 6:23), is that they bless them in the sacred tongue, Hebrew. Do you say that the benediction must be recited in the sacred tongue, or perhaps it may be recited in any language? The baraita answers: It is stated here, with regard to the Priestly Benediction: ''So you shall bless,'' and it is stated there, with regard to the blessings and curses: ''These shall stand on Mount Gerizim to bless the people'' (Deuteronomy 27:12). There is a verbal analogy between these two usages of the word ''bless'': Just as there, the blessings and curses were recited in the sacred tongue, as stated above (33a), so too here, the Priestly Benediction is recited in the sacred tongue.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר כֹּה עַד שֶׁיֹּאמְרוּ בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה
Traduction
Rabbi Yehuda says: It is not necessary to derive this from a verbal analogy, as it says with regard to the Priestly Benediction: ''Thus,'' which means that it is not recited correctly unless they recite it in this exact language, as it is written in the Torah.
Tossefoth non traduit
ורבי יהודה אומר הרי הוא אומר כה. אבל לרבנן לא משמע להו עיכובא כה אלא ככה:
תַּנְיָא אִידַּךְ כֹּה תְבָרְכוּ בַּעֲמִידָה אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲמִידָה אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אֲפִילּוּ בִּישִׁיבָה נֶאֱמַר כָּאן כֹּה תְבָרְכוּ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ מָה לְהַלָּן בַּעֲמִידָה אַף כָּאן בַּעֲמִידָה
Traduction
It is taught in another baraita: ''So you shall bless,'' means while standing. Do you say that the benediction must be recited while standing, or perhaps it may even be recited while sitting? It is stated here: ''So you shall bless,'' and it is stated there, with regard to the blessings and curses: ''These shall stand on Mount Gerizim to bless.'' Just as there, the blessing was recited while standing, so too here, the priests must recite the Priestly Benediction while standing.
Tossefoth non traduit
ונאמר להלן אלה יעמדו לברך. תימה אדרבה אימא ונאמר להלן ואכלת ושבעת וברכת מה להלן בכל לשון כדאמר לעיל (סוטה דף לג.) וי''ל דמסתברא ליה טפי למילף ברכת כהנים מברכת הר גריזים דשתיהן מפורש בתורה דהברכות עצמן נמי מפורשות שהיה היפך הקללות המפורשות ארור האיש לברכה אבל לשון ברכת המזון אינה מפורשת בתורה:
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ מָה מְשָׁרֵת בַּעֲמִידָה אַף מְבָרֵךְ בַּעֲמִידָה וּמְשָׁרֵת גּוּפֵיהּ מְנָלַן דִּכְתִיב לַעֲמֹד לְשָׁרֵת
Traduction
Rabbi Natan says: It is not necessary to derive this from a verbal analogy, as it says in the verse: ''At that time the Lord separated the tribe of Levi to bear the Ark of the Covenant of the Lord, to stand before the Lord to minister to Him and to bless in His name'' (Deuteronomy 10:8). Just as a priest performs the Temple service while standing, so too, he blesses while standing. The Gemara asks: And from where do we derive that he performs the service itself while standing? As it is written: ''To stand to minister in the name of the Lord'' (Deuteronomy 18:5).
תַּנְיָא אִידַּךְ כֹּה תְבָרְכוּ בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם אַתָּה אוֹמֵר בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁלֹּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם נֶאֱמַר כָּאן כֹּה תְבָרְכוּ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם מָה לְהַלָּן בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם אַף כָּאן בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם
Traduction
It is taught in another baraita: ''So you shall bless'' means with lifted hands. Do you say that the priests must recite the benediction with lifted hands, or perhaps they may recite it without lifted hands? It is stated here: ''So you shall bless,'' and it is stated there, with regard to the dedication of the Tabernacle: ''And Aaron lifted up his hands toward the people and blessed them'' (Leviticus 9:22). Just as there, Aaron blessed the nation with lifted hands, so too here, the Priestly Benediction is recited with lifted hands.
Rachi non traduit
גמ' בנשיאות כפים. שיגביהו את ידיהם:
קַשְׁיָא לֵיהּ לְרַבִּי יוֹנָתָן אִי מָה לְהַלָּן כֹּהֵן גָּדוֹל וְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וַעֲבוֹדַת צִבּוּר אַף כָּאן כֹּהֵן גָּדוֹל וְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ וַעֲבוֹדַת צִיבּוּר
Traduction
This halakha was difficult for Rabbi Yonatan to understand: If this halakha is derived from the dedication of the Tabernacle, then why not also say: Just as there, the High Priest was the one who recited the blessing, and it was the New Moon, and the offerings that were brought were a communal service, so too here, the Priestly Benediction must be recited only by the High Priest, and on the New Moon, and when performing a communal service?
Rachi non traduit
קשיא ליה לרבי יונתן. אהך גזירה שוה אי בגז''ש ילפת לה איכא למיפרך מה למלואים שכן קרבן ציבור כדכתיב (ויקרא ט':כ''ב) וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים וכולן של ציבור כדכתיב קחו שעיר עזים וגו' וראש חדש הוה כדכתיב ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים וגו' (שמות מ':ב') והוא היה יום שמיני למלואים כדתניא בסדר עולם אותו היום נטל עשר עטרות:
Tossefoth non traduit
קשיא ליה לר' יונתן. אינו לשון הברייתא אלא לשון פי' הגמרא וה''ג לה בסיפרי ר' יונתן אומר אי מה להלן וכו':
רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים מַקִּישׁ בָּנָיו לוֹ מָה הוּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם אַף בָּנָיו בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם וּכְתִיב כָּל הַיָּמִים וְאִיתַּקַּשׁ בְּרָכָה לְשֵׁירוּת
Traduction
Rabbi Natan says: It is not necessary to derive from a verbal analogy that the Priestly Benediction is recited with lifted hands, as it says with regard to Aaron: ''To stand to minister in the name of the Lord, him and his sons forever'' (Deuteronomy 18:5). In this verse, his sons are juxtaposed with him. Just as Aaron recited the Priestly Benediction with lifted hands, so too, his sons recite the benediction with lifted hands. And furthermore, it is written ''forever,'' which indicates that it is referring not only to special occasions. And although the verse is not referring to the Priestly Benediction, the benediction is juxtaposed to the Temple service in another verse: ''To minister to Him and to bless in His name'' (Deuteronomy 10:8).
Rachi non traduit
ר' נתן אומר אינו צריך. משום דפרכא ליה גז''ש מייתי ליה בהקישא:
אף בניו בנשיאות כפים. ולא תיקשי תו שכן כ''ג דאין משיבין על ההיקש:
וכתיב כל הימים. ולא תיקשי לך תו ראש חדש ועבודת צבור:
ואיתקש ברכה לשירות. כלומר ואע''ג דבהאי קראי לאו ברכה כתיבא אלא שירות לעמוד לשרת בשם ה' הוא ובניו כל הימים איתקוש ברכה ושירות בקרא אחרינא כדאמרי' לעיל לשרתו ולברך בשמו:
Tossefoth non traduit
וכתיב כל הימים. תימה אכתי עבודת יחיד מהיכא לן דאיתרבי דאיכא נשיאות כפים והא בכל הימים איכא נמי עבודת צבור כגון תמיד ונראה דודאי לדברי הכל אימעיט עבודת יחיד מנשיאות כפים ור' יונתן נמי אגב שיטפיה נקט ליה ולא הוה נשיאות כפים בכל יום אלא בעבודת תמיד כדתנן בפ''ה דסדר תמיד (דף לב:) דלאחר שנתנו איברים על גבי כבש ומלחום ירדו ובאו להן ללשכת הגזית אמר להן הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו קראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ויאמר וברכו את העם ג' ברכות אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים והוא הדין במוספין ובתמיד של בין הערבים:
ואיתקש ברכה לשירות. לעיל קאי דקאמר מקיש בניו לו אימא לענין שירות דוקא איתקוש להכי קאמר כיון דאיתקוש לשירות הוא הדין לברכה דהא איתקוש ברכה לשירות:
וְתַנְיָא אִידַּךְ כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּשֵּׁם הַמְפוֹרָשׁ אַתָּה אוֹמֵר בַּשֵּׁם הַמְפוֹרָשׁ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּכִינּוּי תַּלְמוּד לוֹמַר וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי שְׁמִי הַמְיוּחָד לִי
Traduction
And it is taught in another baraita: ''So you shall bless the children of Israel'' means the blessing should be recited with the ineffable name. Do you say that the Priestly Benediction must be recited with the ineffable name, or perhaps it is recited with only the substitute name, Adonai? The verse states: ''So shall they put My name'' (Numbers 6:27), which means My name that is unique to Me.
Rachi non traduit
בשם המיוחד. ככתבו:
Tossefoth non traduit
או אינו אלא בכינוי. רבינו הלל פי' בספרי בכינוי כגון אל אלהים צבאות ולא מסתבר דהיכי תיסק אדעתא לשבושי קרא למימר יברכך אלהים במקום שם בן ארבע אותיות אלא בכינוי יש לומר כקריאתו באל''ף דל''ת:
יָכוֹל אַף בַּגְּבוּלִין כֵּן נֶאֱמַר כָּאן וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי וְנֶאֱמַר לְהַלָּן לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם מָה לְהַלָּן בֵּית הַבְּחִירָה אַף כָּאן בְּבֵית הַבְּחִירָה
Traduction
One might have thought that even in the outlying areas, outside the Temple, this ineffable name is used. It is stated here, with regard to the Priestly Benediction: ''So shall they put My name,'' and it is stated there, with regard to the place one must sacrifice offerings: ''The place that the Lord your God has chosen out of all your tribes to put His name there'' (Deuteronomy 12:5). The verbal analogy teaches that just as there, the expression ''to put His name there'' is referring to the Temple, so too here, the mitzva of ''so shall they put My name'' applies in the Temple and not anywhere else.
רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ בְּכָל מָקוֹם סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא מִקְרָא זֶה מְסוֹרָס הוּא בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ שָׁם אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי וְהֵיכָן אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ בְּבֵית הַבְּחִירָה שָׁם אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי בְּבֵית הַבְּחִירָה
Traduction
Rabbi Yoshiya says: It is not necessary to derive this halakha from the verbal analogy, as it can be derived from a verse. It says in the verse: ''In every place where I cause My name to be mentioned I will come to you and bless you'' (Exodus 20:20). Does it enter your mind that this verse literally means that the Divine Presence will be revealed everywhere? Rather, this verse must be interpreted by transposition. It must be reordered and read as follows: In every place where I will come to you and bless you, there I will cause My name to be mentioned. Rabbi Yoshiya explains that God is stating: And where will I come to you and bless you? In the Temple. Therefore, he derives: There, in the Temple, I will cause My name to be mentioned, but the ineffable name is not mentioned elsewhere.
Rachi non traduit
בכל המקום ס''ד. וכי בכל מקום שם המיוחד נזכר הכתיב (שמות ג':ט''ו) זה שמי וזה זכרי לא כשאני נכתב אני נקרא (פסחים דף נ.) ועוד וכי בכל מקום שכינה באה ושורה דכתיב אבא אליך והוא לא יחד מקום להזכרת השם:
מסורס הוא. מהופך בכל המקום אשר אבא אליך באהל מועד שבמדבר ובשילה ובבית עולמים:
Tossefoth non traduit
הרי הוא אומר בכל המקום אשר אבא אליך וברכתיך. הכי תני בספרי בכל מקום אשר אני נגלה שם תהא מזכיר את שמי והיינו דקמתמה הכא בכל מקום ס''ד וכי בכל מקום אשר אני מצוה שמי להזכיר דהיינו אפילו בגבולין תברכו דבכל מקום אשר אבא אליך משמע אני בעצמי שיהא שם גילוי שכינה אלא מקרא מסורס הוא בכל מקום אשר אבא אליך שאני נגלה שם שם אני מצוך להזכיר שמי המיוחד לי והיינו דוקא בבית הבחירה והיינו דקתני בספרי בכל מקום אשר אני נגלה שם תהא מזכיר את שמי ונראה דמזה הטעם נמנעו כהנים לברך בשם המיוחד משמת שמעון הצדיק כדאמרי' בפרק טרף בקלפי (יומא דף לט:) לפי שלא זכו שוב לגילוי שכינה ונראה לר''י כהן שבירך ברכת כהנים בישיבה לא עשה ולא כלום הואיל ואיתקוש ברכה לשירות וגבי שירות אמר בפ''ב דזבחים (דף כג:) דיושב מחלל עבודה הילכך אף כאן צריך לחזור ולברך מעומד:
תַּנְיָא אִידַּךְ כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים מְשׁוּחְרָרִים מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר אָמוֹר לָהֶם לְכוּלְּהוּ
Traduction
It is taught in another baraita: ''So you shall bless the sons of Israel'' (Numbers 6:23). I have derived only the halakha to bless the sons of Israel. From where do I derive the halakha of blessing converts, women, and emancipated slaves? The verse states immediately afterward: ''You shall say to them,'' meaning to all of the Jewish people.
תַּנְיָא אִידַּךְ כֹּה תְבָרְכוּ פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים אַתָּה אוֹמֵר פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פָּנִים כְּנֶגֶד עוֹרֶף תַּלְמוּד לוֹמַר אָמוֹר לָהֶם כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ
Traduction
It is taught in another baraita: ''So you shall bless,'' means that the priests must recite the Priestly Benediction face-to-face with the congregation. Do you say that the Benediction must be recited face-to-face, or perhaps it is only recited with the faces of the priests facing the back of the necks of the congregation? The verse states: ''You shall say to them,'' face-to-face, like a person who is talking to another.
Rachi non traduit
או אינו אלא אפילו פנים כנגד עורף. שאין הציבור צריכין להסב פניהם לצד הכהנים:
תַּנְיָא אִידַּךְ כֹּה תְבָרְכוּ בְּקוֹל רָם אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּלַחַשׁ תַּלְמוּד לוֹמַר אָמוֹר לָהֶם כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ
Traduction
It is taught in another baraita: ''So you shall bless'' means that the benediction must be recited out loud. Or, perhaps, is it recited only in a whisper? The verse states: ''You shall say to them,'' like a person who is talking to another.
Tossefoth non traduit
או אינו אלא בלחש. תימה לר''י אמאי לא נפקא לן מיניה מג''ש דברכה ברכה מהר גריזים מה להלן בקול רם אף כאן בקול רם ומצינו למימר דלא איצטריך אלא לר''י דלא יליף ליה מגזירה שוה אלא מכה:
אָמַר אַבָּיֵי נָקְטִינַן לִשְׁנַיִם קוֹרֵא כֹּהֲנִים וּלְאֶחָד אֵינוֹ קוֹרֵא כֹּהֵן שֶׁנֶּאֱמַר אָמוֹר לָהֶם לִשְׁנַיִם וְאָמַר רַב חִסְדָּא נָקְטִינַן כֹּהֵן קוֹרֵא כֹּהֲנִים וְאֵין יִשְׂרָאֵל קוֹרֵא כֹּהֲנִים שֶׁנֶּאֱמַר אָמוֹר לָהֶם אֲמִירָה
Traduction
Abaye said: We have a tradition with regard to the prayer leader calling the priests to recite the Priestly Benediction: When there are two priests, he calls: Priests, but when there is one priest he does not call: Priest, as it is stated: ''You shall say to them,'' in plural, meaning to a minimum of two priests. And Rav Ḥisda said: We have a tradition that a priest calls: Priests, but an Israelite does not call: Priests, as it is stated: ''You shall say to them,'' which means that the saying
Rachi non traduit
לשנים קורא כהנים. כשיש שם שני כהנים לברך שליח צבור כשגמר ברכת הודאה קורא אותן כהנים והן הופכין פניהן שהיו הפוכין לצד התיבה להתפלל דהא אמרינן לקמן יהי רצון מלפניך שתהא ברכה זו כו':
אמור להם. מקרא דלהם נפקא לן ששליח צבור מזהיר אותן לברך:
כהן קורא כהנים. אם שליח צבור כהן הוא קורא ומזהיר את חביריו העומדים לפניו להחזיר פניהם ולברך את ישראל ואם ישראל הוא אינו קורא כהנים:
Tossefoth non traduit
לשנים קורא כהנים. בירושלמי פרק אין עומדין אמר רב חסדא צריך שיהא החזן ישראל רב נחמן בר יצחק אומר אם היה כהן א' אומר כהן שנים אומר כהנים אמר רב חסדא אפי' כהן קורא כהנים שאין קורא כהנים אלא לאותו השבט:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source